עברו 24 שנה לנפילתו הטראגית של אלי לריאן ז"ל.
ביום זה נגדע חלומו של נער צעיר אשר עדיין לא מלאו לו 18 אביבים.
אלי נולד בירושלים ביום כ"ו בסיון תשכ"ב 28.6.62 ,גדל והתחנך בשכונת "תלפיות", השכונה שבה אהב ונשאר להתגורר בה עד יום מותו. היתה לו ילדות יפה, ילדות פורחת כמו לכל ילד מאושר.
אלי אהב ועסק בספורט, בהרמת משקולות, ובריצה בוקר וערב, היו לו שאיפות רבות והמון תוכניות לעתיד.
חלם ושאף להיות מד"ס [מדריך ספורט] בצבא או לשרת ביחידה קרבית.
עבורו הצבא היה אתגר, למעשה שאף ורצה מאוד להמשיך בקריירה צבאית.
אלי ניחן באופי מיוחד,בישן, אדיב ונדיב,ישר,היתה לו אהבה ותכונה מיוחדת לעזור לזולת, דבר שקשה מאוד להסבירו.
לאחר מותו שמענו מפי אנשים רבים על עזרתו, אדיבותו ומעשים טובים שעשה,שמעולם לא השמיע לנו-המשפחה. היתה לו אהבה כנה, אמיתית וכבוד לכל הסובבים אותו,חברים,משפחה,הוריו ואחיותיו.
שמחתו הגדולה היתה ביום שקיבל תאריך גיוס לצה"ל, באותו יום לשמחתו לא היה קץ, למרות שהקדים את תאריך גיסיו,אנו המשפחה תמכנו בו והאמנו בכל מה שעשה ובכל דרך שרצה ללכת ובחר.
לנגד עיננו נשקפת התמונה שבה ליווינו את אלי ביום 8.4.80 ללשכת הגיוס כשדמעות שמחה מהולות בהתרגשות עצומה זולגות מעיננו.
כאמור אלי התגייס לצה"ל ביום 8.4.80, את הטירונות עבר במחנה חורון – בה"ד 3 חיל רגלים.
אלי לריאן נהרג בעת מילוי תפקידו ביום 28.4.80, לאחר 20 יום בלבד.
חלומותיו ושאיפותיו של אלי נגדעו ביום אכזרי זה והוא בן 17 ועשרה חודשים בלבד.
אנו המשפחה נשארנו כואבים את מותו הטרגי וככל שעוברות השנים אובדן יקירנו עבורנו הופך להיות קשה ביותר, הגעגועים, המחשבות והתקוות שלא התגשמו.
לאחר נפילתו הנצחנו את זכרו בספר שנקרא על שמו "אלי לריאן ז"ל", כמו כן הקמנו גן לזכרו שהוקם על שמו ב"יער ירושלים".
רצינו להנציח את זכרו באלבום תמונות משירותו הצבאי-אך הגורל רצה
אחרת, השירות היה קצר, בן 20 יום והתמונות מעטות מאוד.
אלי הספיק להיות בבית רק פעם אחת בלבד בתקופת הצבא.
אלי, היית לנו קרן אור
הלכת מאתנו בלי לחזור
תאונה חטפה אותך מהחיים
ואנו נשארנו כואבים
בלבנו תמיד נזכור אותך
היית סמל של תום ושל אור
אלי, אתה חסר!
המשפחה.
יהי זכרו ברוך.
